י. מידת חסידות הוא שלא לירוק כלל בבית הכנסת, אלא יבליענו במטפחת, כדי שלא ייראה הרוק באויר בית הכנסת. ואם יש שם איזה מחצלת וכיוצא פרוסה ע"ג הקרקע, ישחה הרבה עד המחצלת ויזרקנו תחת המחצלת, ואם אין לו לא זה ולא זה, והוצרך לרוק בקרקע בית הכנסת, יזהר לשפשפו ברגליו. ובשבת – שאסור לשפשף – ידרסנו במנעלו עד שיתמעך.
ודע, כי גם שלא בבית הכנסת צריך להזהר האדם בכל מקום שלא ישליך רוק או צואת החוטם בפני בני אדם, כי אמרו חז"ל על הפסוק 'כי האלהים יביא במשפט', זה היורק בפני חבירו, ונמאס חבירו, שעתיד ליתן את הדין על זה. ולכן הרואה רוק עב היוצא מן כיחה או צואת החוטם מושלכים על פני הקרקע, מצוה לכסותם בעפר או ישפשפם במנעלו ויעבירם, כדי שלא ימאסו בני אדם, ואף על פי שאינם שלו. גם יש בני אדם שצואת החוטם שלהם סרוחה, ולכן המטפחת שלהם שמעבירים בה צואת החוטם תהיה סרוחה מאד ויעלה סרחונה אצל היושבים סמוכים להמטפחת הזאת ונמאסים מאד, שצריכין להזהר להחליף המטפחת בכל יום, ובעת הקנוח לא יפתחו המטפחת לעיני הרואין שנראה לכלוך רב שלה וימאסו בה וצריך האדם ליתן דעתו היטב בדברים כאלה וישמר בהם:
