הלכות בכורות, פרק ו, ג-ד

ג) הכל חייבין במעשר בהמה, כהנים לויים וישראלים.
ד) ודין מעשר בהמה, שיהיה נשחט בעזרה, וזורקין את דמו זריקה אחת כנגד היסוד [-בחלק המזבח שיש תחתיו יסוד, והיינו בצפון ובמערב, ואמה אחת בדרום ואמה אחת במזרח], ומקטירין אימוריו, ושאר הבשר נאכל לבעלים בירושלים, כשאר קדשים קלים, ואין לכהנים בו כלום, אלא כולו לבעלים, כקרבן פסח. ואם היה בעל מום, בין שנפל בו מום לאחר שהפרישו, בין שהפרישו בתחלה במומו, הרי זה נאכל בכל מקום.