ז. היה אוכל פירות דרך עראי והביאו לו עוד, אם היה דעתו מתחלה על מה שיביאו לו, אינו חוזר ומברך על מה שהביאו לו אף על פי שכבר אכל כל מה שהיה לפניו, ואם לא היה דעתו מתחלה אלא רק לאכול את אלו הפירות שלפניו דוקא ונמלך לאכול עוד ואמר שיביאו לו צריך לברך על מה שיביאו לו אפילו יש עדיין לפניו מן הפרי, ואם הוא בסתם הנה כל זמן שמונח לפניו מן הפרי שכבר בירך עליו יש פלוגתא בד"ז די"א צריך לברך וי"א אין צריך לברך, ומאחר דקי"ל סב"ל לא יברך, ומיהו אף על גב דכתבו הפוסקים דאמרינן סב"ל אפילו בקום אכול ועיין חס"ל סי' ר"ו במחודש אות ד' יע"ש, מ"מ בקום אכול כל היכא דאפשר לנו לתקן מתקנינן והוא שיברך על מעט סוכר שהכל ויפטור גם אותו הפרי או יבא אדם אחר ויברך ויאכל ויכוין עליו, ואם א"א בכל אופנים אלו יברך בלי שם ומלכות ורק יהרהר שם ומלכות בלבו:
וכל זה אם הוא בסתם ויש עדיין לפניו מאותו הפרי שבירך עליו כבר דבהאי גוונא הוא דאיכא פלוגתא הנז"ל, אבל אם הוא בסתם ואכל כל מה שהיה לפניו ואח"כ הביאו לו ה"ז מברך לכ"ע על מה שהביאו לו מפני שהוא היה אוכל בדרך עראי, ואין חילוק בין אם הביאו לו ממין הראשון או ממין אחר שברכתו שוה עם הראשון, ואם קבע עצמו על השלחן לאכילת פירות אז אפילו אם אכל כל מה שהיה לפניו ואח"כ הביאו לו עוד, אין צריך לברך, דכל שקבע עצמו לאכילת פירות אינו מסיח דעתו כל זמן שמסב על השלחן, וגם בזה אין חילוק בין הביאו לו ממין הראשון או ממין אחר שברכתו שוה:
