א. מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער טעמי המצות דף ס"א וז"ל גם צריך שתדע דאע"פ שנתבאר לעיל שבתוך הסעודה אם הוא בחול יתעצב אל לבו, ובפרט אם הוא ביחיד, על החרבן, כנז' בשם הזוהר, אמנם בבהמ"ז אדרבא צריך להראות שמחה יתירה בלבו, והטעם כי ענין האכילה הוא במלכות העליונה הנהנית משפע התפארת, ועל ידי מה שאנחנו מכוונים באכילתנו אנחנו ממשיכים לה השפע ומזון, וממה שאנחנו ממשיכים לה היא מחלקת ונותנת מזון אלינו, ולכן צריך לברך בהמ"ז בעין טובה ובשמחה יתירה להראות לפניה כנדיבים בעין טובה ולא כצרי עין וכו' עכ"ל יע"ש. על כן כל אדם יזהר לברך בהמ"ז בשמחה ובטוב לב ובכונה גדולה, ואם אין לו כוס בידו יהיו ידיו אסורות זעג"ז על החזה ועוצם עיניו ומברך בכונה וכמ"ש רבינו ז"ל: