ט. כל דבר הבלוע בקדירה, הן בשר הן חלב, שעבר עליו כ"ד שעות, הוי טעם פגום ואינו אסור מן התורה, ורק חז"ל אסרוהו לכתחילה ובדיעבד מותר. ולכן, קדירה שבשל בה בשר, ואחר מעת לעת, דהיינו אחר כ"ד שעות, בשל בה חלב, הרי זה נותן טעם לפגם, והתבשיל מותר, מאחר שכבר עבר ובישל דהוי דיעבד, אבל הקדירה עצמה אסור לבשל בה לכתחילה לא בשר ולא חלב, אלא יגעילנה, ואחר הגעלה מותר לבשל בה מה שירצה. וכן הוא הדין אם כיסה הקדירה של הבשר בכלי של חלב שאינו בן יומו, דנאסר הכלי הזה ואסור לכסות בו לכתחילה הן בשר הן חלב, אלא צריך שיגעילנו, ואם הקדירה של הבשר שבשל בה חלב או הכיסוי הזה של חלב שכיסה בו הקדירה הם כלי חרס, אין להם תקנה בהגעלה, אלא ימכרם לגוי או יעשם עביט של מי רגלים, אבל אסור להשהותם בביתו כמו שהם, גזירה שמא ישכח וישתמש בהם.
מיהו, אם הבשר הוא בשר עוף דאיסורו מדרבנן, ואיכא הפסד מרובה אם ימכרנו לגוי, כגון שהוא כלי חשוב שקורין פרפור"י, יש להקל בהפסד מרובה, ועיין חק"ל יו"ד ח"א סי' ע"ח ושאר אחרונים, מיהו צריך להורות שיגעילם שלשה פעמים כדין כלי חרס באיסור בשולי גוים, וכן אם הניח תבשיל בשר אפילו של בהמה בכלי שני של חלב שהוא כלי פרפור"י, ויש הפסד מרובה אם ימכרנו לגוי מותר להגעילו ג' פעמים ודיו, והיינו דוקא אם התבשיל חם שהיד סולדת בו, אבל אם אינו חם כ"כ אין צריך הגעלה: