י. הדליק נ"ח ושכח ולא בירך, אם עדיין לא גמר הנרות יברך ברכת להדליק וידליק הנשארים, אף על פי דאלו הנשארים הן מן ההידור, אבל אם גמר הדלקת כל הנרות ואח"כ נזכר, אפילו שנזכר תוך כדי דיבור, לא יברך ברכת להדליק, משום דאיכא פלוגתא בזה וסב"ל. אבל ברכת שעשה נסים וכן ברכת שהחיינו יברך אותם אפילו שלא נזכר אלא עד שגמר הדלקת כולם.
ואם הדליק נר אחד וקודם שהדליק השאר נשפכו, או אם טעו ולא הזמינו נרות הצריכים לאותו לילה ששכחו מהם נר א' ולא הרגיש בזה אלא עד שבירך, לא ישיח אלא ימתין עד שיביאו לו האחד המשלים המנין וידליקנו, ואם שח לא יברך:
יא. מדליקין בבית הכנסת ומברכים, אך צריך המדליק להדליק בביתו ג"כ ולברך. והמדליק בליל א' בבית הכנסת שבירך שהחיינו ג"כ, אם הוא אכסנאי אינו מברך בביתו שהחיינו מפני שכבר בירך בבית הכנסת דקי"ל סב"ל. וכן אם חל ליל א' של חנוכה בליל שבת דמברכין בו שהחיינו, וכבר הדליק בביתו ובירך שהחיינו, ובא להדליק בבית הכנסת וכל הקהל שהיו בבית הכנסת כדי להתפלל ערבית כבר הדליקו בביתם ובירכו שהחיינו בביתם, לא יברך שהחיינו בהדלקת בית הכנסת מפני שכבר הוא וכל הקהל בירכו שהחיינו בביתם, דמספקא לן בדבר זה בסה"ק מקבציאל ולא איפשיט לן וסב"ל.
