א. אדם שמסופק אם אמר בתפילתו 'ותן טל ומטר לברכה', אם אירע לו כן בתוך שלשים יום מיום שהתחילו לומר כן בתפילה, מן הסתם אמר כהרגלו הישן, וחוזר. ואם אירע לו כן לאחר שלשים יום, כבר הורגל לומר כן בתפילתו, ואינו חוזר. ואף שבשלשים יום יש פחות מתשעים הזכרות, מחמת שבתות, ואף אם באחד או שנים מאותם ימים טעה או שכח ולא הזכיר טל ומטר, מאחר ועברו שלשים יום, אינו חוזר. (שו"ע ומשנ"ב או"ח קיז, קיד).
ב. אם אמר האדם תשעים פעמים רצופות את הנוסח החדש, הרי הוא מוחזק שאמר כהוגן, ואינו חוזר [האשכנזים יאמרו 'ואת כל מיני תבואתה לטובה, ותן טל ומטר לברכה', והספרדים יאמרו 'רופא חולי עמו ישראל, ברך עלינו']. (שם).
