כח. אדם שאינו יודע כיצד לברך, ומבקש מחבירו שיאמר איתו את נוסח הברכה מילה במילה, ואין ברירה אלא לומר עימו גם את שם ה' בפירוש כדי שידע מה לומר, מותר לעשות כן. ואף שהמלמד אינו אוכל בעצמו, אין בכך משום ברכה שאינה צריכה ולא משום הוצאת שם שמים לבטלה, אלא אדרבה, מצוה לעשות כן [וכמו שמותר ומצוה לעשות כן כשמלמדים ילד קטן לברך].
כט. אדם שאינו שומר תורה ומצוות, המברך כהלכה, ונראה שכוונתו לשם שמים, עונים אחרי ברכתו 'אמן'.
