הלכות חגיגה, פרק ב, י-יא

י) יוצאין ישראל ידי חובת שלמי שמחה בנדרים ונדבות, ובמעשר בהמה. והכהנים יוצאים ידי חובתם בחטאת ובאשם ובבכור ובחזה ושוק, שמצוה זו היא לשמוח באכילת בשר לפני ה', והרי אכלו. אבל אין יוצאין ידי חובתן לא בעופות ולא במנחות שאינן בשר המשמח. כבר ביארנו בפסחים, שחגיגת ארבעה עשר רשות, לפיכך אין אדם יוצא בה ידי חובת חגיגה, אלא יוצא בה חובת שמחה.
יא) מי שהיו לו שלמי נדר או נדבה, ושחטן מערב יום טוב, אף על פי שאכלן ביום טוב, אינו יוצא בה ידי חובת חגיגה, שאינה באה אלא מן החולין, אבל יצא בה ידי חובת שמחה.