כז. צריכין הנשים להזהר שלא יעשו מלאכה בעוד שהנרות של חנוכה דולקות, כי כן קבלו עליהם מזמן קדמון, ומפורש בבית יוסף ובלבוש טעמים על מנהג זה. ואנא עבדא אמרתי טעם ע"פ הסוד, כי מצינו מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות שיש תוספת קדושה אל המלכות העליונה בחנוכה כמו ענין ר"ח דבחנוכה מקבלת הארותיה מן ההוד ע"י עצמה שלא ע"י בחי' התפארת שאינה טפילה אל בחי' התפארת כמו בימי החול, ולכן מאחר שהנשים מושרשים הם במלכות שיש לה תוספת בחנוכה, על כן עשו תוספת לעצמן באיסור עשיית מלאכה להתקדש בכך בשעת הדלקת הנרות דוקא והוא טעם נכון בעזה"י:
וכתב בשו"ג ראוי שיזהרו הנשים שלא לעשות כבוס ומעשה מחט וכן שאר מלאכות ביום ראשון וביום אחרון של חנוכה וכ"ש בר"ח יע"ש, ועיין מל"ח סי' ז"ך אות ס"ה יע"ש. וכך אני דורש בציבור שטוב להזהר בזה. ורק לאותם הנשים שפרנסתם ע"י מלאכה אין להחמיר בזה, ושאלתי להרה"ג החסיד מהר"א מני נר"ו להודיעני מנהג עה"ק תוב"ב בדבר זה וכתב לי שמנהגם לעשות מלאכה בכל ימי חנוכה, אמנם יש להם קבלה שאם אשה נפלה בסכנה תדור נדר שלא לעשות מלאכה בחנוכה ותנצל, ויש נודרים יום אחד ויש נודרים שני ימים כפי מה שירצו, אך הנשים הבאים מחו"ל כל אשה אינה משנה מנהג שהיה לה בחו"ל עכ"ד נר"ו:
