ה. גרוגרות וחרובין, ושאר פירות, דינם כמלח, דבעינן תרי שנויים ולא סגי בשינוי חד, שכן משמע מדברי התוספתא דשבת וביצה שהביאה הרב המגיד ז"ל בירק כ"א מהלכות שבת דין ג' ע"ש, וכן העלה מורי הרב ז"ל, והאמת אתו בזה, דכן נראה לכל מעיין ישר דאין לחלק ביניהם, וכאשר כתבתי בסה"ק מקבציאל.
ודע כי פה עירנו בגדא"ד יע"א, נוהגים לדוך תמרים ואגוזים ולוזים ואפונים קלויים, במכתשת שדכין בה בחול, ורק עושים שינוי קצת להפוך יד המכתשת לדוך בראש הדק ולא בראש הרחב, ולפי האמור לעיל גם בשאר פירות בעינן תרי שינויים, וכאן אין עושים אלא שינוי א' להפוך יד המכתשת, ועל זה אפשר לומר דנהגו כסברת האגור ושה"ל דס"ל סגי בשינוי אחד, ברם דא עקא כי אין השנוי האחד הזה הוא שינוי גמור, כי באמת הם כותשים ביד המכתשת שבה כותשים בחול, ורק הם מהפכים אותה לדוך בראש קצה הב' ומי יאמר דזה חשיב שינוי, ובסה"ק רב פעלים הבאתי ראיה דאינו מועיל שינוי כזה, ממ"ש מר"ן ז"ל בב"י סי' תקי"ד מתרומת הדשן, ז"ל, דשיורי פתילה שכבו בשבת אסור להדליק ביום טוב, משום הכנה, ואסור אפילו בראש השני שלא הודלק אטו ראש שהודלק, ונתבאר דין זה שם באורך דהגאון מהרא"י ז"ל ס"ל דוקא בדאורייתא גזרינן, ובדרבנן לא גזרינן, ורש"י ס"ל אפילו בדרבנן, אם הוא קרוב לודאי דישתמש במקום האיסור ע"ש, והגם דמר"ן ז"ל התיר בשיורי פתילה, היינו מטעם אחר דס"ל כרוב הפוסקים דלא חשבי לזה הכנה, אבל בדבר זה דגזרו הא אטו הא, לא פקפק מר"ן ז"ל כלל. גם ראה תראה במהרא"י ז"ל דראייתו היא מדין הסכין של שחיטה דגזרינן צד היפה אטו צד הפגום יע"ש, וחזרתי ואמרתי שם, די"ל כיון דלא מצינו ד"ז מפורש בדין המכתשת לגזור בצד הקצר אטו צד הרחב, אין לנו לדמות דבר זה לדבר אחר לגזור מדעתנו, וכמ"ש הרב המגיד ז"ל בפ"ה מה' חמץ ומצה הלכה כ', על חששת הראב"ד, וכ"כ הפר"ח ז"ל בה' הפסח סי' תנ"א על דברי הב"ח ז"ל, דאין ללמוד גזרות זו מזו:
אמנם שוב כתבתי דבנ"ד אין אנחנו באים לאסור משום גזרה אלא מדינא אסור, דהא גם לסברת האגור ושה"ל מודו דבעינן שינוי גמור, ונראה לכ"ע דהפוך יד המכתשת אין זה שינוי גמור, אלא שינוי קצת, והנה תחלת הכל בררתי כל מידי דאסור מן התורה אינו מותר לכתחילה אלא בשינוי גמור, ואם עושה שינוי קצת עדיין זה הוא אסור מדרבנן. והנה מדין המולל מלילות בשבת שפסק מר"ן ז"ל בסי' שי"ט, דאין מוללין מלילות אלא מולל בשינוי מעט בראשי אצבעותיו, הוכחתי מזה דגם כאן כתישה בראש הקצר הוי שינוי קצת, ועוד הוכחתי מדין ההוצאה שפסק הרמב"ם בה' שבת פרק י"ב, המוציא לאחר ידו או ברגלו בפיו ובמרפקו וכו' פטור אבל אסור מד"ס, ועיין בש"ע להגאון ר"ז סי' ש"א ס"ב יע"ש, ונמצא דגם היפוך המכתשת דלא ניחא תשמישיה, חשיב כלאחר יד ושינוי קצת הוא, ולכן במלח דלכ"ע יש איסור תורה בדיכתו, לא מהני הפוך יד המכתשת, אבל בכתישת פירות דאיכא בזה פלוגתא, דאית דס"ל דדיכתם הוא איסור דרבנן, אין למחות ביד אלו העושים שינוי זה בהיפוך יד המכתשת, אף על גב דבררנו דאין זה שינוי גמור, מאחר דנהגו בשינוי זה, אין למחות בידם, ובפרט אם עושין לצורך זקנים וקטנים. ושאלתי מאת הרה"ג מהר"א מני נר"ו על מנהג עה"ק תוב"ב בדבר זה, והשיב ששמע שכן נוהגים בעה"ק ירושלים ת"ו שמהפכין ראש המדוך ודכין בו בשבת, כמו מנהג בגדא"ד יע"א:
