ד. לא יקראנו בשמו, לא בחייו ולא במותו, אלא אומר 'אבא מארי פלוני', או 'מור אבי פלוני'. היה שם אביו כשם אחרים, משנה שמם – אם הוא שם פלאי שאין הכל רגילין לקרות בו, אבל שם שרגילין לקרות בו, מותר לקרות לאחרים שלא בפניו, ואף על גב דיש מתירין לקרות אחרים בשם שאינו פלאי אפילו בפניו, וכן עוד יש מתירים לקרוא לאחרים בשם פלאי שלא בפניו, הנה לדידן שקבלנו הוראת מרן ז"ל צריך ליזהר בזה. מיהו מותר לקרות בתנ"ך ובדברי רז"ל לפני אביו, ואף על פי שנזכר בהם שם אביו, ואף על פי שהוא שם פלאי, כיון שהוא מזכירו בדברי תורה, וניכר נמי דאינו קורא את אביו עצמו. אבל לא יקרא מכתב מאדם לחבירו שנזכר בו שם אדם ששמו כשם אביו אם הוא שם פלאי, וזה דוקא בפניו, אבל שלא בפניו אם ניכר מתוך הדברים דלאו על אביו מדבר, מותר, אף על פי שהוא שם פלאי, וכאשר העלתי כן בסה"ק מקבציאל בס"ד. ועוד העלתי שם, דאפילו בשם פלאי, אם אביו שמו נפתלי ואין לו כינוי משפחה, והוא מזכיר לפני אביו שם נפתלי לוריא, או אם היה אביו ספרדי והוא מזכיר לפני אביו נפתלי אשכנזי, וגם עוד מוכח מתוך דבריו שהוא מדבר על אדם אחר, כגון שאומר לאביו נפתלי אשכנזי אומר, או הלך, או כתבתי לו, או כתב לי, וכיוצא בזה שניכר מתוך דבריו דלאו על אביו הוא מדבר, מותר, אף על פי שהוא שם פלאי ומזכירו בפניו, כיון דאיכא תרתי למעליותא – שיש שינוי בשם עצמו, וגם ניכר מתוך הדברים דלאו על אביו הוא מדבר ומזכיר:
ויש מתחסדים לכתוב יצחק בן לאדוני אבי אברהם, ואין בזה חיוב מן הדין ואף על גב דכתבנו דאין כתיבה חשיבה כדיבור לענין זה, מ"מ אם הוא כותב כתב לאביו צריך שיכתוב לו מור אבי או אבא מארי פלוני, וכן כשכותב מכתב לאחרים ומזכיר בו שם אביו ג"כ יכתוב מור אבי פלוני, וכן ה"ה כשכותב שם אביו בפנקס שלו בחשבונות וכיוצא ג"כ יכתוב מור אבי, ודין זה של הזכרת השם נוהג גם באמו שצריך ליזהר בכל הנזכר לעיל.
