יא) אין מושחין את המלך אלא על גבי המעיין, לרמז שתהא מלכותו נמשכת כמעיין, ואין מושחין מלך בן מלך, לפי שהמלכות ירושה למלך ולזרעו לעולם, שנאמר 'למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל'. ואם היתה שם מחלוקת, שהיו שערערו על מלכותו של אותו מלך בן מלך, מושחין אותו, כדי לסלק את המחלוקת ולהודיע לכל שזהו מלך לבדו, כמו שמשחו את שלמה המלך בן דוד המלך, מפני מחלוקת אדוניהו אחיו, שערער על מלכות שלמה ורצה למלוך בעצמו. וכן משחו את יואש, אף שהיה בנו של אחזיה מלך יהודה, מפני עתליה אם אחזיה, שמלכה לפניו. וכן משחו את יהואחז בן יאשיהו מלך יהודה, מפני יהויקים אחיו.
וזה שמשח אלישע ליהוא מלך ישראל, לא בשמן המשחה משחו, שהרי אין מושחים אלא את מלכי בית דוד, אלא בשמן אפרסמון משחו, ודבר זה, שרק מלכי בית דוד נמשכים בשמן המשחה, מסורת היא ביד החכמים.
