א) זרע לוי מובדל לעבודת המקדש, שנאמר 'בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי'. ומצות עשה להיות הלוים פנויין ומוכנין לעבודת המקדש, בין רצו בין שלא רצו, שנאמר 'ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד', ולשון 'ועבד הלוי' משמע שיעבוד אפילו בעל כרחו. ובן לוי שקבל עליו כל מצות לויה, והיינו לשרת במקדש, ולשורר, ולשמור, חוץ מדבר אחד, אין מקבלין אותו עד שיקבל את כולן.
ב) עבודה שלהן [-של הלויים] היא שיהיו שומרין את המקדש. ויהיו מהן שוערין, שתפקידם הוא לפתוח את שערי המקדש ולהגיף דלתותיו. ויהיו מהן משוררין, לשורר על הקרבן בכל יום. שנאמר 'ושרת בשם ה' אלקיו ככל אחיו הלוים', אי זהו שירות שהוא בשם ה', הוי אומר זו שירה. ומתי אומר הלוי שירה, על כל עולות הציבור החובה, ועל שלמי עצרת, בעת ניסוך היין. אבל עולות נדבה שמקריבין הציבור לקיץ למזבח – כדי שלא יהא המזבח שמם, וכן הנסכין הבאין בפני עצמן, אין אומרין עליהן שירה:
