ז) אין בן לוי נכנס לעזרה לעבודתו, עד שילמדוהו חמש שנים תחלה. שנאמר 'זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה', ואילו כתוב אחד אומר 'מבן שלשים שנה', הא כיצד – איך מיישבים את שני הפסוקים, אלא שצריך חמש שנים ללמוד. ואינו נכנס לעבודה עד שיגדיל ויהיה איש, שנאמר 'איש איש על עבודתו' [ואף שהתבאר שרק מבן שלשים מתחיל לעבוד, זהו בעבודה קבועה, אבל בעבודה זמנית יכול לעבוד קודם לכן, ובלבד שיהיה 'איש', והיינו מבן שלש עשרה שנים]:
ח) זה שנאמר בתורה בלוים 'ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה', אינו אלא בזמן שהיו נושאין את המקדש [-המשכן] ממקום למקום. ואינו מצוה הנוהגת לדורות. אבל לדורות, אין הלוי נפסל בשנים, אלא יכול לעבוד אפילו כשמזקין הרבה, ולא נפסל במומין, אלא נפסל רק בקול, שכאשר יתקלקל קולו מרוב הזקנה, יפסל לעבודתו במקדש. ויראה לי שאינו נפסל אלא מלומר שירה, אבל יהיה מן השוערים:
