ג) משה רבינו חלק את הכהנים לשמונה משמרות. ארבעה מאלעזר, וארבעה מאיתמר. וכן היו עד שמואל הנביא. ובימי שמואל חלקם הוא ודוד המלך לארבעה ועשרים משמר. ועל כל משמר ומשמר היה ראש אחד ממונה. ועולין לירושלים לעבודת משמר לכל שבת [-שבוע], ומיום השבת ליום השבת הן מתחלפין משמר אחד יוצא, והמשמר האחר שהוא אחריו, נכנס. עד שיגמרו עשרים וארבעה המשמרות לשרת, וחוזרין חלילה:
ד) ומצות עשה להיות כל המשמרות שוים בעבודתן ברגלים, וכל שיבא מן הכהנים ברגל, ורצה לעבוד, עובד וחולק עמהם בקרבנות, ואין אומרין לו 'לך עד שיגיע משמרך', שנאמר 'וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם וגו' ושרת בשם ה' אלוקיו ככל אחיו הלויים העומדים שם לפני ה', חלק כחלק יאכלו מלבד ממכרם על האבות', ופסוק זה עוסק בכהנים [שהרי נאמר לשון 'שרות', ששייך רק בכהנים], ולמדו מכאן חכמים שברגלים שוים כל הכהנים לעבודה בבית המקדש.
