א. ביום ל"ג בעומר מרבים קצת בשמחה, כיון שאז פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות [ואף לדעת השו"ע ומנהג הספרדים שמתירים תספורת וכדומה רק מיום ל"ד, מכל מקום עיקר ההפסקה היתה ביום ל"ג, וביום ל"ד מתו רק מועטים].
ב. ויש אומרים שטעם השמחה הוא על כך שלאחר מכן לימד רבי עקיבא חמשה תלמידים אחרים [שאחד מהם היה רבי שמעון בר יוחאי], והם לא מתו כראשונים, אלא לימדו תורה לכל ישראל. (פר"ח)
