הלכות מחוסרי כפרה, יש בכללן ארבע מצות עשה, וזה הוא פרטן: א) שתקריב הזבה כשתטהר קרבן. ב) שתקריב היולדת כשתטהר קרבן. ג) שיקריב הזב כשיטהר קרבן. ד) שיקריב מצורע כשיטהר קרבן. ואחר שיקריבו קרבנותיהן תגמר טהרתן, וביאור מצות אלו בפרקים אלו:
א) ארבעה הן הנקראין מחוסרי כפרה, הזבה, והיולדת, והזב, והמצורע. ולמה נקראו 'מחוסרי כפרה', שכל אחד מהן אף על פי שטהר מטומאתו, וטבל, והעריב שמשו [-שקעה השמש באותו יום לאחר שטבל], עדיין הוא חסר, ולא גמרה טהרתו כדי לאכול בקדשים עד שיביא קרבנו. וקודם שיביא כפרתו אסור הוא לאכול בקדשים, כמו שביארנו בפסולי המוקדשין.
