ו) הרואה ראייה אחת של זוב, הרי הוא כבעל קרי, ואינו טמא טומאת זב. ראה שתים, הרי זה זוב, וצריך ספירת שבעה ימים נקיים, וביאת [-טבילה ב]מים חיים, ואינו חייב בקרבן. ראה שלש ראיות, הרי זה זב גמור, וחייב בקרבן. ואין חילוק בין זב שראה שתי ראיות לרואה שלש אלא קרבן בלבד. ודברים אלו כולן דברי קבלה הם מפי משה רבינו מסיני.
ז) אחד הרואה שתי ראיות או שלש בשעה אחת זו אחר זו, או שראה ראייה בכל יום זה אחר זה, הרי זה זב. והטעם לכך, לפי שתלה הכתוב רק את האשה הזבה בימים, שנאמר 'כי יזוב זוב דמה ימים רבים', ואילו הזב, לא תלה אותו הכתוב בימים.
