ב) אשם מצורע ששחטו שלא לשמו, או שלא נתן מדמו על גבי בהונות, הרי זה עולה למזבח, וטעון נסכים כנסכי אשם מצורע, וצריך המצורע קרבן אשם אחר כדי להכשירו.
ג) הקדים הקרבת חטאתו לאשמו, לא יהיה אחר ממרס בדמה עד שיקריבו את האשם, אלא תעובר צורתה – ישהו אותה בלילה לפוסלה, ותצא לבית השריפה.
