י) שני מצורעים שנתערבו קרבנותיהן, ונזרק דם אחת משתי החטאות שלהן, ואחר כך מת אחד מן המצורעים, כיצד עושה זה המצורע החי, להביא חטאת בהמה אינו יכול, שמא זו שנזרק דמה חטאתו היא, ואין מביאין חטאת בהמה על הספק. ולהביא חטאת העוף אינו יכול, שעשיר שהביא קרבן עני לא יצא, וכיצד יעשה, יכתוב כל נכסיו במתנה לאחר, ונמצא שהוא עני, ויביא חטאת העוף מספק, ולא תאכל, כמו שביארנו שחטאת העוף הבאה על הספק אינה נאכלת, ונמצא אוכל – מותר לאכול בקדשים.
יא) עשיר שאמר בלשון נדר 'קרבנו של מצורע זה עליו', והמצורע ההוא היה עני, הרי זה מביא על ידו קרבנות עשיר, שהרי יד הנודר משגת, והתחייבותו היתה להביא את הקרבן עבור אותו מצורע, וכיון שהוא עצמו עשיר, עליו להביא קרבן עשיר. ועני שאמר 'קרבנו של מצורע זה עלי', והיה אותו המצורע עשיר, הרי זה מביא על ידו קרבנות עשיר, ואינו יכול להפטר בקרבן עני, שהרי זה הנודר חייב בקרבנות עשיר, כיון שהתחייב להביא את קרבנו של המצורע, ואותו מצורע הוא עשיר.
סליקו להו הלכות מחוסרי כפרה בס"ד
