ו) המפריש שתי סלעים לקניית קרבן אשם [כדין איל אשם, שצריך לקנותו בשתי סלעים], ועבר ולקח בהן שני אילים לחולין, הואיל וקנה חולין בדמי אשם, מעל, וכיון שהמועל חייב להוסיף חומש, חייב הוא לשלם עשרה דינרים, שהן שתי סלעים וחומש [שהרי הסלע הוא ארבעה דינרים], ויביא בהן אשם, ויביא בנוסף לכך קרבן אשם על מעילתו, ויכול הוא להשתמש באותם שני אילים שקנה לחולין, ולהקדישם עתה לצורך הקרבנות שהתחייב בהם, לפיכך, אם היה אחד מאותם שני האילים שקנה בתחילה ומעל בהם יפה [-שוה עכשיו] שתי סלעים, שהם שמונה דינרים, והשני יפה עשרה דינרין, יביא את אותו איל השוה עשרה כקרבן אשם תחת המעילה עם החומש, שהרי הוא שוה כשווי המעילה בתוספת החומש, ויביא את אותו איל השוה שתי סלעים כקרבן אשם על מעילתו.
לקח – אם קנה באותם שתי סלעים איל אחד לאשם ואיל אחד לחולין, ונמצא שמעל רק בכך שקנה איל אחד לחולין, אם היה אותו איל של אשם יפה שתי סלעים, יביא אותו לאשמו הראשון [כדין איל אשם, שצריך לקנותו בשתי סלעים], וכן אם היה זה האיל של החולין יפה שתים – שתי סלעים, יביא אותו כאשם מעילתו [כדין איל אשם, שצריך לקנותו בשתי סלעים], שהרי מעל בסלע אחת מדמי האשם שקנה בו איל לחולין, ומלבד קרבן האשם צריך להוסיף את דמי המעילה, ולכן ישלם חמשה דינרים, שהם דמי המעילה בתוספת חומש, ויפלו לנדבה.
