א) אף שהתירה התורה לפועל העושה מלאכה בדברים הראויים לאכילה, לאכול ממלאכתו, מכל מקום הפועלים שהן עושין מלאכה במאכלי הקדש, אף על פי שגזברי ההקדש פסקו עמהן שיתנו להם מזונות, לא יאכלו מגרוגרות של הקדש, ואם אכלו, מעלו, אלא ההקדש נותן להם דמי מזונות.
ב) הדש כרשיני הקדש, שזהו מאכל בהמה, הרי זה חוסם את הפרה שלא תאכל, ואף שבדרך כלל הדבר אסור, שנאמר 'לא תחסום שור בדישו', ומשמעות הלשון היא שאסור לחוסמו בדיש הראוי לו, ודיש של הקדש אינו ראוי לאכילת השור.
