יא) כפי שהתבאר, בשאריות היין והשמן שנשפכו מכלי השרת היו קונים קרבנות לקיץ המזבח, כיצד, לוקחין בהם עולות, הבשר לשם והעורות לכהנים.
יב) הסלת עם השמן של הנסכים, אינן מעכבין את היין, ולא היין מעכבן, שאם הביא אחד מהם, יכול לנסכו, אף שלא הביא את חבירו. ולא הנסכים מעכבין את הזבח – את הקרבן עצמו, אלא מביא אדם קרבנו היום, ומביא את נסכיו אפילו אחר עשרה ימים, אחד יחיד ואחד צבור – בין בקרבן יחיד ובין בקרבן ציבור, והוא – ובתנאי שלא קדשו הנסכים בכלי שרת, אבל אם נתנן לכלי שרת, אם לנו – אם שהו לילה אחד, יפסלו בלינה.