ד) כשמנתח איברי העולה, מוליכין את כל הנתחים לכבש ומולחין אותם שם, ואחר כך מעלין את כל האיברים לראש המזבח, ומסיר גיד הנשה בראש המזבח, ומשליכו על גבי הדשן שבאמצע המזבח. וזורק כל האיברים על האש, שנאמר 'הבשר והדם', ללמד שכשם שהדם בזריקה על דפנות המזבח, כך כל הבשר ניתן לאש בזריקה. ואחר שזורקן חוזר ועורך אותן על האש, שנאמר 'וערך הכהן אותם'. ואיברים שצלאן תחילה ואחר כך העלן למזבח, אין בהם משום ריח ניחוח.
ה) כיצד מנתחין את העולה. לא היה שובר את הרגל, אלא נוקבו, ותולה בו, ומפשיט את העור. ואם היה שור, מפשיטו בלי תלייה. ומפשיט עד שהוא מגיע לחזה. הגיע לחזה, חותך את הראש ונותנו לכהן. וחותך את הכרעים ונותנן לאחר, ומשלים את ההפשט. וקורע את הלב ומוציא את דמו. וחותך את הידים ונותנן לאחר. עלה לרגל ימיני, חותכו ונותנו למי שזכה בראש, ושתי ביצים עמה [-עם הרגל הימנית], ואחר כך קורע את הבהמה עד שיגלו (את) המעים. ונוטל את הפדר – החלב, ונותנו על הראש מלמעלה על בית השחיטה, ונוטל את הקרביים ונותנן לאחר.
