כב) נאמר בפסוק לגבי עולת העוף 'ושסע אותו בכנפיו' מלמד שעושה כן בידו, בלא סכין, ואינו צריך להבדיל לגמרי את שני חלקי הגוף, שנאמר 'לא יבדיל', ואם הבדיל, כשר. וסופגו במלח, וזורקו על גבי האישים. ואם לא הסיר את המוראה, ולא את הנוצה, ולא את בני מעים, ולא ספגה במלח, כל ששנה בה מאחר תמצית הדם על קיר המזבח, כשירה.
כג) כיצד מולקין, קוצץ ויורד בצפורן ממול עורף, אם רצה להוליך ולהביא, כשם שחותכים בסכין, מוליך ומביא. ואם רצה להיות דורס ויורד בצפורן כלפי מטה, דורס. ואם נעקרו הסימנים, אינו חושש. וחותך שדרה ומפרקת, בלא רוב רוחב הבשר. שאם חתך רוב רוחב הבשר הרי זו כמתה קודם שיגיע לסימנין. וצריך לחתוך שני הסימנים בעולה כשהוא יורד וחותך. והמולק בסכין, או מן הצדדין, אינה מליקה, אלא הרי הוא כמי שחנק או נחר. וכל העורף כשר למליקה.
