ג) האומר בהמה זו חצייה עולה וחצייה שלמים, הרי היא קדשה, ואינה קריבה, אלא תרעה עד שיפול בה מום, ותמכר, ויביא בחצי דמיה עולה ובחצי דמיה שלמים. היה מחוייב חטאת, ואמר חצייה חטאת וחצייה עולה או שלמים, או שאמר חצייה עולה או שלמים וחצייה חטאת, כיון שאינו יכול להתכפר בה, ובחטאת לא נאמר דין רעיה, הרי היא תמות, כמו שיתבאר בחטאות המתות.
ד) בהמת השותפין, שהקדיש אחד מהן חצייה שלו, וחזר ולקח [-קנה מחבירו] את חצייה האחר והקדישו, הרי זה קדשה, וקריבה. ואף על פי שמתחילתה דחויה היתה כשהקדיש חציה, שהרי היתה חציה חולין ואינה ראויה להקרבה, אין הדחוי מעיקרו נשאר דחוי, אלא כיון שעתה ראויה היא להקרבה, כיון שהקדיש את כולה, הרי היא קריבה. ואף על פי שהוא קדושת דמים, הואיל והיא בעלי חיים, אין בעלי חיים נדחים, והרי עתה נראית כולה להקרבה, לפיכך תקרב, ועושה תמורה, אם המירה בבהמה אחרת.
