יג) האומר 'הרי עלי לבונה', ולא פירש כמה, לא יפחות מהבאת קומץ לבונה. האומר 'הרי עלי עצים' לא יפחות משני גזרים של עצים, עביין כמחוקות [-כעובי קרש שמוחקים בו את הגודש שמעל כלי המחזיק סאה], וארכן אמה. האומר 'הרי עלי עץ', מביא גזר עץ אחד, ארכו אמה. ואם רצה להביא דמי העצים, יביא.
יד) מי שנדר או התנדב שמן, כיצד עושין בו, קומץ ממנו קומץ, ונותן עליו מלח, וזורקו על גבי האשים, והשאר נאכל לכהנים כשירי מנחות. וכיצד עושין ביין הבא בפני עצמו, נותן עליו מלח, ומנסכו כולו על גבי השיתין, ככל הנסכים. והלבונה הבאה בפני עצמה, נותן עליה מלח, וכולה לאשים.
