טו) שנים שהביאו שלמים בשותפות, האחד מניף ברשות חבירו – עבור חבירו, אפילו הם מאה שותפים, אחד מניף על ידי כולן. מה שאין כן בסמיכה.
טז) היתה אשה בעלת הקרבן, אינה מניפה. אבל הכהן מניף, שקרבנה טעון תנופה, והיא פסולה לתנופה. ולעולם אין אשה מניפה, אלא הסוטה והנזירה בלבד, כמו שביארנו. ותנופה קודמת להגשה למזבח בכל מקום.
