יא) האומר הרי עלי לחמי תודה, יביא קרבן תודה ולחמה, שהדבר ידוע שאין מקריבין לחם בלא קרבן תודה, ואת סוף הקרבן הזכיר בנדרו, והיתה כוונתו לכל הקרבן. אמר 'הרי עלי לחם לפטור תודתו של פלוני', יביא לחם תודה עם קרבן תודת חבירו.
יב) מתנדב או נודר אדם יין בפני עצמו, ואין מתנדבין לוג יין ולא שני לוגין, כיון שאין בנסכים לא לוג ולא שנים. ואין מתנדבין חמשה לוגין, שאין חמשת לוגין ראויין לא לנסכי בהמה אחת ולא לנסכי שתי בהמות. אבל מתנדבין שלשה וארבעה וששה, ומששה ומעלה, מפני שהן ראויין לנסכי בהמות.
