י) אשם תלוי [הבא על ספק חטא], וחטאת העוף הבאה על הספק, שהקריבן בחוץ, פטור, שהרי לא נקבע האיסור, ואם יתברר לו עתה שבודאי לא חטא או שבודאי חטא, לא יצטרך להביא קרבן זה. אשם מצורע ששחטו בחוץ שלא לשמו, חייב, הואיל והקרבתו שלא לשמו ראוי בפנים, וכשר, כמו שיתבאר. וכל קרבן שהוא פטור על שחיטתו בחוץ, כך הוא פטור על העלאתו בחוץ.
יא) שני שעירי יום הכפורים, שמטילים עליהם גורל, אחד להשם ואחד לעזאזל, ששחטם בחוץ, אם עשה כן עד שלא [-קודם ש]התודה עליהם הכהן הגדול, חייב השוחטם בחוץ כרת על שניהן, הואיל ושניהם עדיין ראויין לבוא לפני השם לוידוי. ואם אחר שהתודה שחטן בחוץ, פטור על המשתלח, שהרי אינו ראוי לבוא לפני השם.
