טז. יש שבעה משקין שהם מקבלים טומאה שלא בהכשר, והם א. יין, וגם חומץ יין בכלל זה, ב. דבש דבורים אחר שהופרש מן השעוה, ג. שמן זית, ד. חלב, וגם מי חלב בכלל, ה. טל, ו. דם בהמה חיה ועוף, ז. מים, וסימנם י"ד שח"ט ד"ם. אבל שאר מי פירות, אפילו עשויים משקים לשתיה, אין מקבלים טומאה בלא הכשר. ולכן, האוכל דבר שטיבולו במשקה מן המשקים הנזכרים שמקבלים טומאה, או כגון שנשפך מהם על המאכל ועדיין הוא לח, אף על פי שהאוכל אינו נוגע במקום המשקה, ואפילו אוכל על ידי כף, צריך ליטול ידיו תחלה, אבל לא יברך על נטילת ידים, שלא תקנו חז"ל ברכה אלא דוקא בנוטל ידיו לאכול פת, ואף על פי שהדם אסור באכילה, מנו אותו עם ז' משקים הנז' משום אדם האוכלו לרפואה במקום סכנה, ומיהו דם דגים אינו נקרא משקה לענין זה, ולכך האוכל דג עם דמו אין צריך נט"י: