א. צריך להשתדל מאד לחזור אחר זימון, כי הוא דבר גדול לסלק על ידי זה הסט"א ולדחותה וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל. וכשם שמצוה לחזור אחר שלשה כדי לעשות ברכת זימון, כך מצוה גדולה יותר ויותר לחזור אחר עשרה כדי לזמן בשם. ויאמר אחד מהם תחלה הב לן ונבריך למלכא עלאה קדישא וברשות מלכא עלאה קדישה נברך וכו', ובשבת אומר וברשות שבת מלכתא, וביו"ט יוסיף לומר וברשות יומא טבא אושפיזא קדישא, ובסוכות יוסיף וברשות שבעה אושפיזין עלאין קדישין והמסובין עונין ברוך שאכלנו משלו, והמזמן חוזר ואומר ברוך שאכלנו משלו וכו'. ואם הם עשרה לא יאמר נברך לאלהינו בלמ"ד, אלא אומר נברך אלהינו, כמ"ש במקהלות ברכו אלהים וכו' ברכו עמים אלהינו וכו' בלא למ"ד, דרק אצל שיר והודאה נאמר בלמ"ד שירו לה' הודו לה':
תפריט
תפריט
חמישי
כ"א אלול התשפ"ו
