א. צריך כל אדם להזהר לבצוע הפת שמברך עליו המוציא במקום שנאפה יפה ששלט בו האש יותר, ורק זקן שא"א לו לאכול ממקום שנאפה יפה מחמת שהוא קשה אז יבצע ממקום הרך:
ב. אמרו חז"ל תכף לנטילת ידים סעודה, ועל כן אסור להתעסק בין נטילה להמוציא באיזה עסק, דנמצא בעסקו בו ה"ז מסיח דעתו מהסעודה, ואפילו עסק כל דהו אם צריך לדקדק בו נמצא הוא משיח דעתו, דהיינו אפילו לראות מטבע אם הוא טוב או רע או לראות המורה שעות לדעת כמה השעה וכיוצא בזה, כי מאחר דצריך לדקדק ה"ז מסיח דעתו מסעודה בין נט"י לסעודה ואסור, וכן יזהר שלא ידבר בין נטילה לברכת המוציא, ולא עוד אלא אפילו בשתיקה לא יפסיק, אלא תכף בגמר הניגוב יברך המוציא ויבצע, ובדיעבד מותר, וצריך להזהיר לכתחילה שלא ישהה בין ניגוב להמוציא כדי הילוך כ"ב אמה, וצריך זריזות רב כדי להזהר בכך:
