ז. זיתים וענבים שנתרסקו מבעוד יום, משקין היוצאין מהן בשבת מותרין, דכיון דנתרסקו נמצא המשקה זב מאליו, ולא גזרינן שמא יסחוט. דאפילו אם יסחטם לא עביד איסור תורה אלא איסור דרבנן, מפני שהמשקה זב מאליו מכח הריסוק, אלא שע"י הסחיטה ממהר לצאת, ואפילו אם לא נתרסקו אלא אם יש יין בגיגית שהענבים בתוכה, אף על פי שהענבים מתבקעים בשבת ויצא מהם יין, מותר לשתות מגיגית זו בשבת, מפני דכל מעט יין היוצא מן הענבים בשבת מתבטל בששים, כיון שהיה בגיגית מקודם כניסת שבת, ואף על פי שהוא דבר שיש לו מתירין, כי הוא מותר אחר שבת בלא ביטול, מ"מ כיון שלא היה ניכר קודם שנתערב ולא היה עליו שם יין מעולם, לית ביה האי דינא, ומטעם זה מותר ליתן הצמוקים לתוך המים מע"ש אף על פי שלא נתרסקו מבע"י, והם מתבקעים בשבת ע"י שרייתן במים ויוצא מהם יין ישן, דכל היוצא מהם מתבטל קמא קמא במים שנשרו בו ושרי. אך צריך להזהיר המון העם לבלתי יסחטו את הצימוקים בידים בשבת כאשר יראו המים מועטין, דיש בזה חיוב חטאת, ועיין חיי אדם כלל י"ד אות י"ד, וכל זה אינו אלא בנותן הענבים מבע"י לתוך היין, אבל בשבת עצמו אסור ליתן הענבים בתוך היין כדי שיתבקעו ויוציאו יינם, דאע"ג דאינו סחיטה בידים מ"מ סחיטה כלאחר יד אסור מדרבנן, ואם עבר ונתן מותר לשתות מן היין מפני שהמשקין היוצאין מאלו הענבים בטלים בשאר היין שבכלי קמא קמא, וכמ"ש באחרונים ז"ל, ודע כי הא דאסור ליתן הצימוקים במים בשבת כדי לעשות משקה, מלבד איסור לתא דסחיטה, עוד איכא איסורא דכובש כבשין דהוא לתא דמבשל, וכמ"ש הרב שלחן עצי שטים ז"ל:
תפריט
תפריט
שני
ד' אלול התשפ"ו
