יב. לא ישפשף ידיו במלח, מפני שנימוח על היד ונעשה מים, ויש בזה אותם שני טעמים שכתב מר"ן בב"י על השלג דאסור לרסקו בידים, אבל בעל התרומות ז"ל סבר הטעם הן במלח הן בשלג הוא משום נולד, ורוב הפוסקים חלקו עליו בזה, ומר"ן ז"ל שהביא דין המלח הנז' מבעל התרומות פסיק כוותיה ולאו מטעמיה, דאינו מודה לטעם של נולד, אלא הוא מטעמים הנז' בשלג, ועמ"ש עולת שבת סי' ש"ך ס"ק כ"ח, ושלא בדקדוק כתב כן, דודאי מר"ן ז"ל אית ליה תרי טעמי, ורק טעם של נולד לית ליה, ועיין כתונת יוסף סי' י"ב. וכשם שאסור לשפשף ידיו במלח, כך אסור לשפשף כלי במלח לפי שהמלח נמחה כשחופף בחזקה, אבל אם נתן מלח במים עד שנימוח מאיליו בתוך המים, מותר להדיח הכלים באותם המים:
תפריט
תפריט
שני
ד' אלול התשפ"ו
