טז. איתא בכתובות דף ס"א אם ראה מאכל ונתאוה לו, ונזדמן לו על ידי כך רוק בפיו, לא יבלע הרוק, אלא יפליטנו, כי יזיק לו.
ואיתא בשבת דף ע"ה אם הקיז דם ישפוך הדם תכף בחפירה שבקרקע החצר, מפני שאם ישתה חתול מדם זה קשה לחולשה, וכן יש ליזהר כשמוציא דם ע"י עלוקה או אם יצא דם מחוטמו.
ואיתא בגמרא דחולין לא ישב אדם תחת המרזב היוצא מן הגג.
ואיתא בגמרא דיומא, לא ישן במנעלים.
ועוד איתא שם דף פ"ד, אם אוכל אדם פת חיטין חמה קשה לחולי הקדחת, וכן אמרו בירושלמי פת חמה חמתה בצידה, ונראה דאיירי בחמה יותר מדאי דכן משמע לשון חמימי דחמימי, וכן יש להוכיח מגמרא דחולין דף ק"ה ע"א, מיהו בעיה"ק ירושלים חוששין בסתם פת חמה אפילו שאינה חמה יותר מדאי:
