יג. לא ינשוך פרוסה ויתננה לפני חבירו או לתוך הקערה, לפי שאין דעת כל הבריות שוה, ולא ישתה מהכוס ויתן לחבירו דשמא מחמת בושה יקבלנו חבירו וישתה, וינזק מחמת מיאוס, ואפשר שימות, ובצוואות רבי אליעזר הגדול מזהיר שלא לשתות ממה ששייר חבירו, שמא יש לו חולי ויתערב רוק בפיו באותו שיור, ומה שנוהגים העולם לטעום בני הבית מכוס של הקדוש שמקדש בעה"ב היינו מפני שיודעים שהבעה"ב אין בו חולי שיזיק להם.
ואף על פי שאמרו בהלכות דרך ארץ שלא ישתה כוס ויניחנו ריקן על השלחן, אלא יאחזנו בידו עד שיבא השמש ויתנהו לו, מ"מ אם מנהג המדינה דלא קפדי בהכי גם הוא לא יקפיד:
