הלכות סעודה [שנה א, נשא, א]

א. מבואר בגמרא ובפוסקים, הואיל והיין הוא חשוב שגורם ברכה לעצמו שמברכין עליו בורא פרי הגפן בכמה מקומות, בקדוש והבדלה וברכת המזון, וליל פסח, וארוסין ונשואין ומילה, אף על פי שבאותם זמנים אין צריכין לשתייתו ואין תאבים אליו, לפיכך אינו נחשב טפל לפת להפטר בברכתו מברכה ראשונה, שהיא בורא פרי הגפן, אף על פי שטפל אליה להפטר בבהמ"ז מברכה אחרונה, לפי שאינו גורם לעצמו ברכה אחרונה, אלא ברכה ראשונה לבדה, שבשבילה הוא עיקר הבאת הכוס בכל דברים הנזכרים שטעונין כוס, ולכן, אף על פי שבא היין לשתותו תוך הסעודה, מברך עליו בפה"ג, ואינו נפטר בברכת הפת, אף על פי ששותהו האדם כדי לשרות האכילה שבמעיו והרי זה כדברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה שנפטרים בברכת הפת, מכל מקום הואיל והיין הוא חשוב שגורם ברכה לעצמו בכמה מקומות הנזכרים לעיל, אף על פי שאין צריכין לשתייתו וכמו שביארנו, על כן אינו טפל לפת, משא"כ שאר אוכלים ומשקים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה שנטפלים לפת אין צריכין ברכה וכאשר נבארם בע"ה.