א. מי ששכח לגמרי ולא ספר לא בלילה ולא ביום, ממשיך לספור בשאר הימים, כיון שלדעת הרבה פוסקים כל ספירה היא מצוה בפני עצמה, ואינה תלויה בספירת שאר הימים, אך אינו מברך בעצמו, כיון שיש מהפוסקים הסוברים שהספירות תלויות זו בזו, ונכון שישמע את הברכה מאחר. (שו"ע ומשנ"ב סי' תפט)
ב. מי שהוברר לו היום שטעה בספירה של אתמול, דינו כמי שלא ספר כלל אתמול, וממשיך לספור בלא ברכה. (שם).
