א. אמר הכתוב והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו, וארז"ל נרמז כאן שני דברים בעשיית צרכי שבת ביום הששי, האחד הוא שיעשה צרכי שבת בשמחה, שדרשו אין והיה אלא לשון שמחה, והב' שצריך לעשות בזריזות להשכים בבוקר להכין צרכי שבת, שנאמר והיה ביום הששי והכינו, אין והיה אלא מיד, שנאמר והיה כי קם הפלשתי, כלומר כשיהיה יום הששי בשחרית יכינו לצרכי שבת, וכמ"ש מר"ן ב"י בשם התנחומא. ורבינו הטור ז"ל הביא טעם אחר בחיוב ההכנה בזריזות בבוקר, דכתיב והכינו את אשר יביאו, משמע דההכנה תהיה דומיא דהובאה שהיתה בבוקר, שנאמר וילקטו אותו בבוקר בבוקר, ומאחר דמפקי לה לזריזות דהכנה מתיבת והיה שהוא לשון מיד, על כן אף על גב דעד ד' שעות חשיב בוקר, עכ"ז צריך להשכים להקדים צרכי שבת בכל מה דאפשר, על כן גם מי שדרכו לקבוע בכל יום עת ללמוד תורה אחר התפילה, לא יעשה קבע זה בער"ש, אלא רק ילמוד שנים מקרא ואחד תרגום של פרשת השבוע ויצא לקנות צרכי שבת. ואם ירצה לצאת קודם שיקרא שמו"ת כדי שילך לקנות במהרה רשאי, ואח"כ יקרא בביתו, וכן המנהג פה עירנו בגדא"ד דאע"פ שלומדים קביעות בת"ת בכל יום אחר התפלה, אין לומדים בער"ש ולא בערב יום טוב:
תפריט
תפריט
חמישי
י"ד אלול התשפ"ו
