ג) כל הדמים הניתנין על מזבח הפנימי, אם חסר אחת מהן, לא כיפר, אלא כולן הן עיקר הכפרה, שהרי הכתוב הקפיד על מניינן, שנאמר 'שבע פעמים' [ואילו מנין הנתינות שעל מזבח החיצון נלמדות מדרשות הפסוקים].
ד) חטאת שנתן ממנו מתנה אחת, ומתו הבעלים, ישלים את ארבע המתנות לאחר המיתה.
ה) אבל אם נתן האחת ביום, לא ימשיך ויתן השלש בלילה, שאין זה זמן עבודה.
ו) ואם נתן מתנה אחת בפנים, והשלימן – נתן את שלש המתנות הנוספות בחוץ, חייב משום מעלה בחוץ.
