ט) נתן את הדם מן הקרן של המזבח ולפנים [והיינו שנתן את הדם מצד גג המזבח, ולא מצד כתלי המזבח], בין בחטאת בין בשאר קדשים, בין במזבח הפנימי בין במזבח החיצון, פסול.
י) דם שמצותו ליתן אותו למעלה מחצי המזבח, שנתנו למטה, או דם שמצותו ליתנו למטה, ונתנו למעלה, או דם שמצותו ליתנו בפנים בהיכל ונתנו על מזבח החיצון, או הניתנין על מזבח החיצון שנתנן לפנים בהיכל, או שנתן דם הניתנין בחוץ על הכבש, שלא כנגד היסוד, הרי בשר הזבח פסול. ואף על פי כן נתכפרו הבעלים בו, כיון שסוף סוף הגיע הדם למזבח, אף על פי שהגיע שלא למקומו, הרי הוא כמו שהגיע למקומו לכפר.
במה דברים אמורים שנפסל הזבח בנתינה פסולה, כשהיה זה הזורק כשר לעבודה, ונתן את הדם שלא כדין, אבל אם קבל הכשר ונתן לפסול, ונתן הפסול את הניתנין למעלה למטה, וכן אם נתן הפסול את הניתנין בפנים בחוץ, ואת הניתנין בחוץ בפנים, או שנתן הפסול על הכבש שלא כנגד היסוד, לא נפסל בשר הזבח, אם נשאר דם הנפש בבהמה, אלא יחזור הכשר ויקבל מהבהמה את שאר דם הנפש, ויזרוק הדם במקומו.
