כב) דם קדשים שנפל לתוך המים, או לתוך דמי חולין, לא יזה ממנו, ואם הזה פסול. נפל מים לתוך הדם שבמזרק, אם יש [-נשאר] בו מראה דם, כשר. נפל לתוכו יין או דם חולין, אומדין אותו לפי השיעור של היין או דם החולין, אילו היו מים, אם ראויין לבטל דם שבמזרק עד שלא יהיו מראיו מראה דם, הרי זה לא יזה ממנו. ואם אינם ראויין לבטל מראיו, יזה ממנו.
כג) דם הקדשים שנתערב בדם פסולי המזבח, או שנתערב בדם הקדשים שנפסלו בשחיטה, ישפך הכל לאמה. ואפילו קרבו כל הכוסות של התערובת חוץ מאחד, ישפך לאמה, וכל אותן הזבחים פסולים. נתערב בדם התמצית, ישפך לאמה. ואם לא שאל הכהן ונתן את הדם, כשר.
