ט) כל אלו העופות שנפסלו מפני מקום עשייתן [-שמליקתן נעשתה במקום אחר מהראוי להם], או מפני שינוי מעשיהן, או מחמת שינוי שמם, אינן כנבלת העוף לענין טומאה. וכן חטאת העוף או עולת העוף שנתפגלה [-נפסלה מחמת מחשבת פסול של הכהן] או נטמאה, או נעשית נותר, אינה מטמאה את האוכלה לטמא את בגדיו כשהיא בבית הבליעה, כנבלת העוף, שכל אלו פסולן בקדש.
י) חטאת העוף הבאה על הספק, נעשית כמצותה – ככל חטאת העוף, ואינה נאכלת, אלא תשרף ככל פסולי המוקדשין. וכיצד תבא חטאת העוף על הספק, כגון שהיתה האשה ספק זבה או ספק יולדת וכל כיוצא בזה. ואין לנו חטאת בהמה הבאה על ספק, לפי שאם נסתפק לו אם חטא אם לא חטא, יביא אשם תלוי, כמו שיתבאר בהלכות שגגות.
