יא) נתן שמן על שיריה של מנחת חוטא אחר שקמץ, אינו לוקה, ולא פסלה, שהרי הקומץ כשר, כיון שנקמץ קודם נתינת השמן.
יב) נתן משהו שמן על גבי כזית מן המנחה, פסלה מספק. אבל אם נתן השמן על פחות מכזית, לא פסלה. ואינו פוסל הלבונה – ואין נתינת הלבונה במנחת חוטא פוסלת עד שיתן כזית לבונה.
יג) אפילו נתן את אותה כזית מן הלבונה על שיעור כל שהוא מן המנחה, אפילו פחות מכזית מן המנחה, פסל, עד שילקט את הלבונה.