יח) הפריש שני קמצין של לבונה למנחה אחת, ואבד אחד מהן קודם קמיצה, לא הוקבע עם המנחה, ולא נפסלה המנחה. אבל אם אבד לאחר קמיצה, הרי הוקבע עם המנחה, ופסולה, מפני שריבה לבונתה. וכן אם הפריש ארבעה קמצים לשני בזיכי לחם הפנים, ואבדו שנים מהם קודם סלוק הבזיכים, לא הוקבעו עם הלחם, וכשירים. אך אם אבדו לאחר סלוק הבזיכין, הוקבעו עם הלחם, ופסולין מפני הרבוי.
יט) קומץ מנחה שנטמא, והקטירו באיסור, הציץ מרצה על כך, שנאמר 'ונשא אהרן'. אבל אם יצא הקומץ חוץ לעזרה, ונפסל בכך, והכניסו והקטירו באיסור, אין הציץ מרצה, שהציץ מרצה על הטמא ואינו מרצה על היוצא.
