ה. ישראלים ההולכים אצל הערביים יושבי אוהלים ושם אין מצוי פלטר גוי למכור לא יאכלו מן הפת המצוי אצלם, שזה פת בעה"ב ואסור, אלא ימתין עד שעה שאופין הפת, כי אלו דרכם לאפות כל יום בבוקר ובערב, ולפעמים גם באמצע היום כשיזדמן אצלם אורחים, ואז יניח הישראל קיסם דהיינו חתיכת עץ בתוך התנור, ובזה מכשיר כל הפת שבתנור, שאין הדבר אלא להיות היכר, דהפת שלהם אסורה, ומאחר שבחתיכת עץ אחד שהניח ישראל מוסיף חום מעט בתנור, וכל תוספת חום אפילו מעט מקרב הבישול הוי היכר בזה, מיהו צריך שיכוין שהוא מסייע בהטלת הקיסם כדי להכשיר, אבל אם זרק קיסם לתנור כמתעסק בעלמא שלא כיון כדי להכשיר, לא מהני כלום.