ח. המושלים, שנותנים בכל יום פת למשרתים או לרופאים ישראלים, הרי זו כפת פלטר, כ"כ מהריק"ש ז"ל, והסכימו בזה כמה גדולי האחרונים, ואף על פי שהרב הכנה"ג אוסר העיקר כסברת המתירים, ועיין שיו"ב אות וא"ו, מיהו הרב מהריק"ש ז"ל לא התיר אלא בכה"ג שהם נותנים לו הפת בידו לעשות בו מה שירצה לאכלו או למכרו, כי דבר זה עליהם בתורת חק לתת כל יום פת קצוב לאלו, אבל ישראל שבא אורח לבית הגוי, ואפו לו פת בעבורו והביאו לפניו דוקא, כי הם כבר אכלו, אעפ"י שלא אפו אלא בעבורו, אין זה חשיב כפת פלטר, אלא פת בעה"ב ואסור, ואין לומר כיון דנותנים אותו לו בחנם חשיב כמכר, דהא עיקר גזרת חז"ל על אורח המתארח אצלם וכל אורח אוכל בחנם, ואדרבא כיון דאפו בעבורו לכבודו יש קירוב דעת וחשש חתנות טפי, לכן כל היכא שמביאים לפניו בתורת סעודה לסעוד, אף על פי שהם כבר אכלו ולא אפו זה הפת אלא בשבילו ה"ז נקרא פת בעה"ב ואסור, ודע כי הרב זכור לאברהם ח"א אות פ"ה למד מדין מהריק"ש ז"ל הנז' היתר בהיכא דאופה הגוי בשביל ישראל לתת לו הפת צידה לדרך ע"ש, ואצלי אין היתר הזה ברור עדיין:
תפריט
תפריט
חמישי
ל' אב התשפ"ו
