ג. בליל שבת יש לאדם שלשה מיני תוספת שבת, הא' תוספת נפש, וזה נעשה בעת קבלת שבת באומרו באי כלה, והב' תוספת הרוח, וזה נעשה בעת שאומרים ברכו קודם ערבית, והג' תוספת הנשמה, וזה נעשה בעת שאומרים ופרוס עלינו ועל ירושלים עירך סוכת רחמים ושלום, ואלו הם בחינת הלילה של שבת, דהיינו שהם מצד המלכות שזמן עלייתה הוא בליל שבת, אך ביום שבת יש עוד ג' מיני תוספת של בחינת היום, והם יותר מעולין שהוא מצד התפארת שהוא יותר עליון שה"ס דוכרא. ושלשה אלו נבארם לקמן בשבת הבאה בע"ה. ולכן בעת קבלת שבת באומרך בואי כלה וכו' שהוא עיקר קבלת שבת, תכוין לקבל תוספת הנפש, ובאמירת ברכו תכוין לקבל תוספת הרוח, ומפורש בסידור רבינו הרש"ש שקבלת תוספת הרוח תהיה בעניית ברכו, דהיינו כאשר עונה ואומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד יע"ש. ומ"מ מעת שאומר בעל הקדיש ברכו את ה' המבורך, יכוין השומע להכין עצמו לקבלה זו, וכן זה האומר הקדיש עצמו ג"כ עיקר קבלת הרוח אצלו כשאומר ברוך ה' המבורך. וכתבו בשם רבינו מהרח"ו ז"ל, שצריך האדם להיות עומד בקדיש ברכו כדי לקבל תוספת הרוח מעומד, וכן צריך לקום כשאומר ופרוס כדי לקבל תוספת הנשמה מעומד, ונמצא שאם לא יתפלל בציבור, דאינו שומע ברכו ועונה, הנה הוא מפסיד קבלה זו. מיהו טוב לומר היחיד ברייתא זו "א"ר עקיבה חיה אחת עומדת ברקיע ושמה ישראל וחקוק על מצחה ישראל, עומדת באמצע הרקיע ואומרת ברכו את ה' המבורך, וכל גדודי מעלה עונים ואומרים ברוך ה' המבורך לעולם ועד" ע"כ. ואף על גב דלא תועיל ברייתא זו במקום עניית ברכו דקדיש ממש לענין זה דתוספת, מ"מ מהנייא פורתא, ולאנוס בתפילת יחיד תהני ליה, כי ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים:
תפריט
תפריט
רביעי
י"ג אלול התשפ"ו
